האם בעל המקצוע חייב לאהוב את המקצוע שלו?
בעולם אוטופי כאשר אנשים עומדים לבחור עבודה, ראשית יש לבחון מה הלב מבקש, וזאת כי לא פעם עבודות שאינן נתפשות כרווחיות, עשויות עם הגישה הנכונה להתגלות כביצת זהב.
עם זאת, כיוון שללב אין סאונד שניתן להבין באופן מילולי (לעומת המוח שמתרגם תחושות למילים בעלות משמעות חד משמעית), הרי שברוב המקרים אנשים נוטים לבחון את בחירת העיסוק בהתאם לשורת השיקולים המשעממת למדי: הכישורים הנדרשים, יתרונות, חסרונות, אופי העבודה, כמות השעות, הכנסה ממוצעת ואופציות קידום.
ויפאסנת מוח
מכאן שאם לא רוצים להשתעמם ועל הדרך גם להצליח, הרי שיש לעצור ולבחון האם עולם אוטופי סטייל דיסנילנד אכן מנצח את "עולם המבוגרים" בעל השיקולים הקרים, ולו מבחינת תוצאות בשטח, כלומר יש לבחון עד כמה היינו עשויים להצליח בחיים לו היינו יוצאים ל"ויפסנת מוח" ונותנים דרור לשירה של הלב, שככול הנראה דוחפת לעיסוק הנכון ביותר עבור כל אחד מאתנו. כיצד נדע?
פשוט אך מפחיד – ננסה!
המרכיב הסודי: אמונה
בין אהבה להצלחה יש מרכיב אחד שבלעדיו הקשר בין השניים אינו מתחבר, ולאותו מרכיב קוראים אמונה.
אמונה היא זו שמעניקה לנו את הדרייב לצעוד בדרכים חדשות ואמונה היא זו שיש לטפח ולשמור מפני דעות של אנשים אחרים. אמונה הינה תחושה פנימית טהורה, ועל כן הרבה פעמים או שיש או שאין אותה, כאשר באמצע הסקאלה ניתן למצוא "אמונת אינסטנט", כלומר אמונה שאנו מתאמצים לייצר, ולו כי המוח מתערב, ובמקרה זה לטובה.
ספק בוודאות מלאה
כיוון שאמונה הינה נדבך כה חשוב מסך סיפור ההצלחה, נמצא לנכון לעצור וליישר קו בדבר ההגדרה.
ובכן לפי ההגדרה המילונית אמונה מוגדרת כ"בטחון מלא ודבקות ברעיון או באדם.. " ובמקום אחר נמצא שההגדרה הינה "ודאות לגבי דבר מה אשר ניתן להטיל בו ספק".
פה נעצור ונחדד שאמונה תמיד תהיה סובייקטיבית ומונעת מתוך עולם הרגש והאינטואיציה האישית, כאשר גם לעובדות מוכחות יש חלק, אך רק באופן משני.
מכאן שאם נוסיף את הנתון הבא: "80% מסך ההצלחה מצוי בפסיכולוגיה ואילו רק 20% בטכניקה", ניתן יהיה בקלות להסיק שאין לצאת לדרך תעסוקתית ללא אמונה, וכיוון שמקור האמונה מצוי בנפש – המקור לכל אותן אהבות וחלומות, הרי שללא ספק ניתן להכריע שחשוב לאהוב את מה שעוסקים בו, אחרת מראש יוצאים לדרך ללא המרכיב העיקרי – אמונה.
קפיצת מוט
אם נקפוץ חזרה לעולם שלנו – עולם של שיווק דיגיטלי נציין שלא פעם הדרך מעט מפותלת וארוכה ואף מצריכה הרבה השקעה, סבלנות וכמובן שגם אמונה, במיוחד אם בוחרים בשירות קידום אורגני בו לא זוכים לראות תוצאות כ"כ מהר.
מהי המסקנה?
יש צורך באמונה לא רק במוצר אלא גם בדרך השיווקית, וזאת על מנת שתהיה הסבלנות הנחוצה לקראת ההצלחה, וכל עוד הגוף השיווקי אוהב את מה שהוא עושה, סביר להניח שהוא גם טוב בו, ובמקרה זה אהבה מולידה יצירתיות מניבה.
בין דינמי לריאלי
עד כה ראינו שיש חוט בלתי נראה אשר מקשר בין הנפש, תחושת האהבה, תחושת האמונה וההצלחה.
עם זאת, אם נבקש להקשות, נציין שלעיתים אנשים אוהבים את המשכורת החודשית אך פחות את העיסוק היומיומי.
האם אהבה שכזו גם כן נחשבת? ובכן פה התשובה מתפצלת לשתיים: עיסוק ריאלי שבעיקר דורש פעולות שכלתניות, אל מול עיסוק הומני בו יש יותר מקום לביטוי יצירתי.
מדוע? כיוון שכל עוד העיסוק מצריך מעקב אחר נוסחה כזו או אחרת, הרי שפחות יש לרגש השפעה על עוצמת ההצלחה (אם כי גם פה ניתן לראות שככול שאוהבים את התחום כך ניתן להגיע למחוזות יותר מרשימים – קחו לדוגמה את סטיב ג'ובס), אך כאשר מדובר בתחום יצירתי – להלן גרפיקה, אוכל וכמובן שגם שיווק דיגיטלי כחחלק משירותיו של משרד פרסום, הרי שאם לא נחוש תשוקה למקצוע, לא נצליח ליישר קו עם העולם הדינמי בו אנו חיים ופשוט לא נצליח להיות חלק מהמשחק – לא נתבלט מעל האחרים.
מדוע? כי לא פעם יצירתיות היא שם המשחק, יצירתיות היא זו שעשויה לייצר את היתרון היחסי ואת הערך המוסף, וזאת כי בכוחה לפרוץ גבולות, ליצור עניין ולמשוך תשומת לב, ועל כל אלו (ועוד) מורכבים יסודות השיווק.
הפסקה פעילה
ציינו את סטיב גובס, ופה נרחיב מעט, כיוון שמעניין לציין שהוא כה אהב את העיסוק בו הוא בחר, עד שהיה לו חשוב כיצד מעוצבים הרכיבים הפנימיים של האיפון (אלו שאף אחד לא רואה) וכאשר הוא חזר בגאווה לנהל את חברת המחשבים (ממנה נזרק בעבר), הוא דרש על העבודה רק דולר בשנה, כי עבורו התמורה הגדולה הייתה עיסוק במקצוע שגורם לו להרגיש טוב, ולכך אין באמת מחיר.
מכאן שגם אם הבעלים של מלבורו אינו מעשן (ואולי הוא כן?) הרי שללא ספק יש קשר ישיר בין אהבה למקצוע לבין הצלחה, אך האם מדובר בקשר חד סטרי? אכן נקודה למחשבה.
*באותו הקשר לכיוונים ולסטיב ג'ובס, נמצא לנכון לשתף אתכם עם משפט שהיה אהוב עליו במיוחד (כיאה למי שאוהב את עבודתו ומונע מתוך דחף ויצירה).
שיתוף פעולה
לאחר שהסכמנו שאמונה, אהבה ותשוקה למקצוע מהווים גורמים חשובים עבור המטרה של כולנו – הצלחה, נעצור ונציין שחקן נוסף במשוואה והוא שיתוף פעולה.
לצורך הדוגמה קחו צוות של מטבח, ככול שכל אחד מהטבחים ישתף פעולה עם השאר, כך סך הארוחה תהיה יותר הרמונית וטעימה.
עם זאת, לא פעם האגו מונע מאתנו לשתף פעולה, ולו כי אנו המבוגרים פשוט ילדים – רוצים לאכול לבד את כל העוגה, במיוחד כאשר שיתוף פעולה עשוי לחשוף אותנו כפגיעים.
בנוסף, התרבות המערבית מריעה לאינדיבידואל ומעמידה אותנו בתחרות תמידית, כך שאנו טועים לחשוב שהניצחון יוכרע כאשר הצד השני יפסיד.
האומנם? ובכן מדובר בטעות, וזאת כי שיתוף פעולה נכון עשוי להפוך הפסד להצלחה והצלחה חלקית להצלחה יותר משמעותית ועל כן אם נחזור אל עולם השיווק, נמצא מדוע פלטפורמות טאבולה ואאוטבריין (מזרימות תנועה מכתבת תוכן אחת לשנייה) כה רלוונטיות – פשוט מאוד כי הן למדו שיש כוח רב לשיתוף פעולה והן מיישמות זאת באופן חכם.
משחק ילדים
לסיכום נציין שאומנם אין זה הכרחי, אך ללא ספק כדאי לבחור עיסוק מתוך בסיס של תשוקה כנה, ועל הדרך יש לוודא שארגז הכלים שלנו כולל אהבה, אמונה, סובלנות ויכולת לשתף פעולה.
מסכימים ושמחים שאתם במשבצת הנכונה? בורכתם! מסכימים וחשים שירדתם מהמסילה? לעיתים שינוי קטן ייצור את ההבדל הגדול – הקשיבו לילד שחבוי בכם, ממש כמו שסטיב ג'ובס פשוט שיחק עם דברים שהוא אוהב – קוביות, צבעים ונוסחאות.